1. עדשה או כיפה מלוכלכת
זו הסיבה מספר אחת, והיא כמעט בלתי נראית ביום. אבק, טביעת אצבע מההתקנה, קורי עכביש או שכבת מלח דקה, בעיקר בערים שליד הים, מפזרים את אור האינפרא אדום שהמצלמה עצמה מפיצה. ביום השמש מציפה את התמונה והלכלוך לא מורגש. בלילה כל גרגר אבק מחזיר אור.
הבדיקה: ניגוב עדין במטלית מיקרופייבר נקייה, בלי חומרים חריפים שעלולים לפגוע בציפוי. אם אחרי הניגוב התמונה בלילה השתפרה מיד, מצאתם את הבעיה. במצלמות חיצוניות שווה לחזור על זה כל כמה חודשים, ובמיוחד אחרי סופה או חמסין.
קורי עכביש ראויים לאזכור נפרד. נורות האינפרא אדום מושכות חרקים, החרקים מושכים עכבישים, ורשת אחת מול העדשה יוצרת בלילה טשטוש קבוע, והתנועה שלה ברוח מייצרת גם התראות שווא.
איך מנקים בלי לשרוט. קודם מעיפים אבק ביבש, במברשת רכה או בנשיפה, ורק אחר כך מנגבים. גרגר חול שנגרר על כיפת פלסטיק משאיר שריטה, ושריטה מפזרת אור בלילה בדיוק כמו לכלוך, רק לתמיד. אם יש שכבת מלח או לכלוך דביק, מטלית לחה במעט מים עדיפה על חומר ניקוי חלונות.
2. החזרת אינפרא אדום ממשטח קרוב
אם בתמונה הלילית יש אזור לבן ושרוף בחלק אחד של הפריים, בדרך כלל למטה או בצד, כנראה שהאינפרא אדום פוגע במשהו קרוב ומוחזר ישר לעדשה. קיר, מרזב, תקרה בולטת, ענף או אפילו התושבת של המצלמה.
במצלמות כיפה יש גרסה מוכרת במיוחד של הבעיה: כשהכיפה לא סגורה היטב, או שהטבעת הפנימית שמפרידה בין העדשה לנורות לא יושבת במקומה, האור מוחזר מבפנים. התוצאה היא ערפל אחיד על כל התמונה.
הבדיקה: להסתכל על התמונה הלילית ולחפש מה בפריים נמצא במרחק של פחות ממטר מהמצלמה. לפעמים הזזה של כמה סנטימטרים או שינוי זווית קטן פותרים הכל. הרחבנו על מיקום נכון במדריך המצלמות החיצוניות.
מלכודת נוספת: מצלמה שמותקנת מתחת לסוכך, לפרגולה או לגג בולט. הנורות מאירות גם את הקצה של המשטח שמעליהן, וההחזרה יוצרת רצועה בהירה בחלק העליון של התמונה. הזזת המצלמה עשרים סנטימטר קדימה או למטה פותרת את זה, וכך גם כיוון שמוריד מעט את הזווית.
3. מקור אור חזק בתוך הפריים
פנס רחוב, מנורת כניסה או תאורת חניון בתוך השדה של המצלמה גורמים לה לכוון את החשיפה לאור החזק, וכל השאר נעשה כהה. זה נראה כמו תמונה לילית גרועה, אבל בעצם זו מצלמה שמנסה לא להישרף.
הבדיקה: בתפריט המצלמה יש לרוב הגדרות כמו WDR, BLC או HLC. הן לא פותרות הכל, אבל הן מאזנות בין אזורים בהירים וכהים. הפתרון היסודי הוא לשנות את הזווית כך שהמנורה לא תהיה בפריים, או להזיז את המנורה. תאורה נכונה בחצר היא נושא בפני עצמו, ופירטנו אותו במאמר על תאורה בחצר.
יש מקרה הפוך שחשוב להכיר: מקור אור שנדלק ונכבה בלילה, כמו מנורת חיישן של שכן או פנסים של רכבים שנכנסים לחניה. בכל פעם שהאור משתנה, המצלמה מתכווננת מחדש, ובשניות האלה התמונה שרופה או חשוכה. אם הבעיה מופיעה רק ברגעים מסוימים ולא כל הלילה, חפשו מקור אור משתנה.
4. המרחק גדול מטווח הלילה של המצלמה
טווח האינפרא אדום שכתוב על הקופסה הוא מספר אופטימי, שנמדד בתנאים אידיאליים. בשטח, ובמיוחד במצלמות קטנות וזולות, הטווח שבו אפשר לזהות פנים בלילה קצר משמעותית מהטווח שבו רק רואים שיש תנועה.
הבדיקה: לבקש ממישהו ללכת בלילה מהמצלמה החוצה ולראות באיזה מרחק הפרצוף מפסיק להיות מזוהה. אם השער נמצא מעבר למרחק הזה, המצלמה לא תתעד את מי שנכנס, גם אם היא חדשה ומצוינת. במקרה כזה הפתרון הוא תאורה נוספת, מצלמה קרובה יותר, או מצלמה עם עדשה ארוכה יותר לנקודה הספציפית.
כדאי לדעת גם שהטווח המוצהר מתייחס לרוב לתנאים של אובייקט שמחזיר אור היטב. אדם בבגדים כהים על רקע של דשא או אספלט מחזיר הרבה פחות, ולכן בפועל נראה עוד פחות. הבדיקה ברגל, בלילה, עם אדם אמיתי, מלמדת יותר מכל מספר על הקופסה.
5 ו-6. הגדרות מפעל וקצב נתונים נמוך
מצלמות מגיעות עם הגדרות כלליות שלא מתאימות לכל מקום. כמה מהן משפיעות ישירות על הלילה: זמן תריס ארוך מדי שגורם לטשטוש תנועה, הפחתת רעש אגרסיבית שמוחקת פרטים, או מעבר אוטומטי בין מצב יום ללילה שמתבלבל ומדלג הלוך ושוב בשעות הדמדומים.
הבדיקה: לבדוק בתפריט את מצב היום והלילה ואת זמן התריס המקסימלי. במקום שבו יש תנועה של אנשים ורכבים, זמן תריס קצר יותר נותן תמונה כהה מעט יותר אבל חדה, וזה בדרך כלל עדיף. אם אתם לא בטוחים, שנו הגדרה אחת בכל פעם ובדקו בלילה, כדי לדעת מה עזר.
הגדרה שכדאי להכיר במיוחד: רגישות המעבר ליום ולילה. בשעות הדמדומים, או כשפנס רחוב נדלק, המצלמה עלולה לעבור בין צבע לשחור לבן כמה פעמים. כל מעבר נשמע כקליק קטן של המסנן בתוך המצלמה, ומייצר קטע לא יציב בהקלטה. אם זה קורה, אפשר בחלק מהמצלמות לקבוע השהיה במעבר או לקבוע שעות קבועות למצב לילה.
וסיבה שש, קצב הנתונים.
בלילה התמונה רועשת יותר, והרעש הזה דורש יותר נתונים כדי להישמר. כשקצב הנתונים מוגבל נמוך, המקליט דוחס בכוח, והתוצאה היא ריבועים, מריחות ופרטים שנעלמים דווקא ברגעים שחשובים.
זה קורה הרבה כשמישהו הוריד את קצב הנתונים כדי לחסוך בדיסק ולהגדיל את ימי ההקלטה. זה עובד מצוין ביום ופוגע בלילה. ההחלטה בין איכות לבין ימים אחורה היא החלטה אמיתית, ועדיף לקבל אותה בכוונה ולא בטעות.
הבדיקה: להיכנס להגדרות הקידוד במקליט ולראות מה קצב הנתונים של הזרם הראשי בכל מצלמה, והאם הוא קבוע או משתנה. אם מישהו הוריד אותו, החזירו אותו לערך שהיצרן ממליץ עליו לרזולוציה הזו, ובדקו כמה ימי הקלטה נשארו. אם צריך לבחור, עדיף לרוב להוריד ימים בנקודות פחות חשובות מאשר לפגוע בתמונה הלילית בכניסה.
7. חשמל או כבל שלא מספיקים בלילה
נורות האינפרא אדום צורכות חשמל, ולכן בלילה המצלמה צורכת יותר מאשר ביום. אם הספק חלש, הכבל ארוך מדי או שתקציב ה-PoE של המקליט על הקצה, המצלמה עלולה להתאפס בלילה, להבהב, או להפעיל חלק מהנורות בלבד.
הסימן המובהק: מצלמה שעובדת ביום ונעלמת או מתאתחלת בערב, בערך בזמן שהיא עוברת למצב לילה. פירטנו את החישוב במאמר על תקציב PoE.
הבדיקה: לחבר את המצלמה הבעייתית ישירות, בכבל קצר, לפורט אחר או לספק נפרד, ולבדוק אם הבעיה נעלמת בלילה. אם כן, הבעיה בחשמל או בכבל ולא במצלמה. זו בדיקה של רבע שעה שחוסכת החלפת ציוד מיותרת.
8. המצלמה פשוט לא בנויה ללילה
רק אחרי שעברתם על כל הסעיפים שלמעלה, מגיע תורה של המצלמה עצמה. חיישן קטן, עדשה עם צמצם צר ונורות חלשות ייתנו תמונה לילית חלשה גם כשהכל מכוון נכון. זה נפוץ במצלמות זולות מאוד ובחלק ממצלמות הסוללה.
אם זה המצב, יש שתי דרכים. להחליף את המצלמה בנקודה הקריטית בלבד, לרוב הכניסה או השער, ולא את כל המערכת. או להוסיף תאורה קבועה וחלשה שמאפשרת גם למצלמה בינונית לראות. ההבדלים בין טכנולוגיות הלילה, אינפרא אדום, צבע בלילה ותאורה משולבת, מוסברים במדריך ראיית הלילה. ואם בדקתם הכל ועדיין לא ברור, טכנאי יזהה את זה בביקור אחד.