צורות מארז, ומה כל אחת טובה בה
מצלמת כיפה. חצי כדור, בדרך כלל על תקרה. היתרון הוא שקשה לראות לאן היא מכוונת וקשה לסובב אותה ביד. מתאימה מאוד לפנים, ללובי ולחנות. החיסרון בחוץ הוא שהכיפה השקופה אוספת אבק ומחזירה את תאורת ה-IR של המצלמה עצמה, ולכן היא דורשת ניקוי תכוף יותר.
מצלמת צילינדר. הצורה המוארכת הקלאסית. קלה לכיוון מדויק, נראית לעין ולכן מרתיעה, ומגיעה עם גגון שמגן מגשם ומשמש. זו הבחירה הנפוצה והנכונה לרוב נקודות החוץ.
מצלמת טורט. קובייה קטנה על תושבת כדורית. גמישה מאוד בכיוון, קטנה, ובלי כיפה שמחזירה אור. הפכה פופולרית מאוד בשנים האחרונות בהתקנות חוץ.
מצלמת PTZ. מסתובבת וממונעת, עם זום אופטי. אפשר לסובב אותה מרחוק, להגדיל, ולהגדיר סיורים אוטומטיים בין נקודות. יקרה משמעותית ומצוינת לשטח פתוח גדול.
מצלמת 360 או פישאיי. עדשה אחת שמכסה חדר שלם. נהדרת לתמונת מצב כללית, וחלשה בזיהוי פנים כי הרזולוציה מתחלקת על שטח עצום. מתאימה כמצלמה משלימה, לא כמצלמה יחידה.
PTZ, ומה שלא אומרים עליה
מצלמת PTZ נראית כמו הפתרון האולטימטיבי: אחת שמחליפה כמה. בפועל יש לזה מחיר שכדאי להכיר.
היא רואה רק לאן שהיא מכוונת ברגע נתון. אם היא מסתובבת שמאלה ומשהו קורה מימין, זה לא תועד. מצלמה קבועה תמיד רואה את אותו שדה, וזו דווקא חוזקה.
סיור אוטומטי הוא לא כיסוי. מצלמה שעוברת בין ארבע נקודות מדי דקה מכסה כל נקודה רבע מהזמן.
היא חלק נע, ולכן היא מתבלה. המנוע הוא הרכיב שנשחק, במיוחד בחוץ ובאבק.
מתי היא כן נכונה: בשטח פתוח גדול שבו יש מוקד שמסתכל בזמן אמת, למשל חניון גדול, מגרש או מפעל עם שומר. שם היכולת לעקוב אחרי משהו שקורה עכשיו שווה את הכול.
מתי היא טעות: בבית פרטי. שם עדיף לקחת את אותו תקציב ולהתקין שתיים או שלוש מצלמות קבועות שמכסות את כל הנקודות תמיד.
רזולוציה, כמה מגה פיקסל באמת צריך
זה המספר שהכי משווקים עליו והכי מטעה, כי הוא חסר משמעות בלי שני נתונים נוספים.
2MP, שהוא Full HD. עדיין סביר לחלוטין למרחקים קצרים, למשל מצלמה בכניסה בטווח שלושה מטרים. היום הוא בעיקר הרמה הבסיסית.
4MP. נקודת האיזון לרוב ההתקנות הביתיות בישראל. נותן מספיק פיקסלים לזיהוי בטווח סביר בלי לנפח את הדיסק.
8MP, שהוא 4K. מצוין כשצריך לזהות במרחק, לקרוא לוחית רישוי, או לכסות שטח רחב במצלמה אחת ואז להגדיל דיגיטלית בהקלטה. המחיר הוא נפח אחסון גדול פי שניים עד שלושה, ורוחב פס גדול יותר מהמקליט.
מה שחשוב יותר מהמספר: גודל החיישן. אותם 4 מיליון פיקסלים על חיישן 1/2.7 אינץ' נותנים תמונה טובה משמעותית מאותם פיקסלים על חיישן 1/4 אינץ', במיוחד בלילה. חיישן קטן עם הרבה פיקסלים הוא בדיוק המתכון לתמונת לילה רועשת.
והדבר השני: זווית העדשה. מצלמת 4K עם עדשה רחבה מאוד תיתן פחות פיקסלים על הפנים מאשר מצלמת 4MP עם עדשה צרה יותר. פירטנו את החישוב במדריך מצלמות החוץ.
המסקנה המעשית: לרוב הבתים, 4MP עם חיישן הגון ועדשה נכונה עדיף על 4K עם חיישן זול.
מצלמה אנלוגית, האם עדיין רלוונטית
התשובה הקצרה היא כן, במקרה אחד ספציפי.
מתי אנלוגי עדיין הגיוני: כשיש כבר תשתית כבלים קואקסיאליים במבנה. מערכות HD-TVI, HD-CVI ו-AHD מעבירות היום וידאו באיכות גבוהה על אותו כבל קואקסיאלי ישן, ומאפשרות לשדרג מצלמות בלי לפרוץ קירות. בבניין ותיק זה חוסך אלפי שקלים.
מה מפסידים: אנליטיקה מתקדמת, זיהוי AI, ורזולוציות הגבוהות ביותר. גם גמישות, כי כל מצלמה צריכה כבל ייעודי למקליט ולא ניתן להעביר חשמל באותו כבל.
מה שכדאי לבדוק: אם התשתית הקיימת היא כבל קואקסיאלי מסוג RG59 באיכות סבירה, השדרוג יעבוד. אם היא כבל זול או פגום, החיסכון מתאדה בקריאות שירות.
ובכל התקנה חדשה התשובה היא IP, כמעט בלי יוצא מן הכלל. ההשוואה המלאה נמצאת במדריך IP מול אנלוגי.
איזו מצלמה לאיזו נקודה, טבלה מעשית
זו ההחלטה שמתקין עושה בשבילכם ולרוב לא מסביר. הנה מה שמתאים איפה, ולמה.
דלת כניסה ראשית: צילינדר או טורט, עדשה 4 מ"מ, בגובה 2.5 מטר. המטרה היא זיהוי פנים ולכן צריך עדשה לא רחבה מדי ומיקום שמאפשר מבט אופקי ולא מלמעלה.
שער או שביל גישה ארוך: צילינדר עם עדשה 6 מ"מ ומעלה. השדה צר יותר והמטרה גדולה יותר בפריים.
חצר או שטח פתוח: עדשה רחבה 2.8 מ"מ לתמונת מצב, ורצוי בשילוב מצלמה נוספת ממוקדת בנקודת הכניסה לחצר.
חניה, כשרוצים לוחית רישוי: מצלמת LPR ייעודית ולא מצלמה כללית ברזולוציה גבוהה. ההבדל הוא בעדשה ובחשיפה שמותאמות לקלוט לוחית מוארת בפנס בלי להישרף.
לובי או חנות: כיפה בתקרה. דיסקרטית, קשה לסובב ביד, ומכסה שטח מלמעלה.
אזור קופה בעסק: הרזולוציה הגבוהה ביותר במערכת, בזווית שרואה גם ידיים וגם מסך. זו הנקודה שבה נסגרות רוב המחלוקות.
חדר מדרגות או מעבר צר: עדשה רחבה, כי המרחק קצר ואין ברירה. מצלמה עם עדשה צרה במעבר צר תראה קיר.
מחסן גדול או מגרש: כאן PTZ מתחילה להיות הגיונית, ורק אם יש מי שצופה בזמן אמת.
ארבעה מפרטים ששווה לבדוק, ואחד שלא
גודל חיישן. המספר החשוב ביותר ואף אחד לא מפרסם אותו בגדול. 1/2.7 אינץ' ומעלה הוא טוב, 1/4 אינץ' הוא קטן ויתן רעש בלילה. חיישן גדול עם פחות פיקסלים מנצח חיישן קטן עם יותר.
WDR, ורצוי True WDR ב-120dB ומעלה. קובע אם תראו משהו כשמישהו עומד מול שער עם רחוב מואר מאחוריו. זו הבעיה הנפוצה ביותר במצלמות חוץ.
טווח טמפרטורת הפעלה. צריך להגיע ל-50 מעלות לפחות. זה מה שקובע אם המצלמה תשרוד קיץ על קיר מערבי בישראל.
דירוג IP, IP66 ומעלה לחוץ.
ומה שפחות משנה ממה שנדמה: מספר נורות ה-IR. יצרנים מפרסמים "36 נוריות" כאילו זה יתרון. מה שקובע הוא עוצמת התאורה והפיזור שלה, ולא כמה נקודות אור יש. מצלמה עם שתי נורות חזקות ומפוזרות היטב תיתן תמונת לילה טובה יותר מעשרים נורות חלשות.
וטיפ אחרון: בקשו מהמתקין דוגמת תמונה מהדגם המוצע, בלילה, מטלפון. יצרנים מפרסמים תמונות שיווקיות, ומתקין שעובד עם הדגם יש לו צילומי מסך אמיתיים מאתרים אחרים.