מצב חניה, איך מצלמה מקליטה כשהרכב כבוי
כשמסובבים את המפתח, רוב שקעי המצית מפסיקים לספק חשמל, והמצלמה נכבית. זו הסיבה שרוב המצלמות שנקנו בשביל "לתפוס מי שרט לי את הרכב" לא תפסו כלום.
מצב חניה אמיתי מחייב אספקת חשמל רציפה, ויש לזה שלוש דרכים.
חיווט קבוע. חיבור המצלמה ישירות לקופסת הנתיכים דרך ערכה ייעודית. הערכה כוללת בקר שמנטר את מתח המצטבר ומנתק את המצלמה לפני שהמצבר יורד מתחת לסף בטוח, כדי שהרכב יתניע בבוקר. זו הדרך הנכונה, והיא מחייבת התקנה מקצועית.
סוללה ייעודית. יחידת סוללה נפרדת שנטענת בזמן הנסיעה ומזינה את המצלמה בחניה. יקרה יותר, לא נוגעת במצבר הרכב, ונותנת שעות רבות של הקלטה.
סוללה פנימית בלבד. קיימת בדגמים זולים ומחזיקה בדרך כלל דקות עד שעה. לא רלוונטית לחניה של לילה.
וטיפ שחוסך אכזבה: במצב חניה רוב המצלמות לא מקליטות רציף אלא מתעוררות על חיישן זעזוע או תנועה. בדקו אם המצלמה שומרת גם את השניות שלפני האירוע, כי בלי זה תקבלו את הרגע שאחרי המכה ולא את מי שגרם לה.
החום, האויב האמיתי בישראל
רכב שחונה בשמש בקיץ הישראלי מגיע בתא הנוסעים לטמפרטורות גבוהות מאוד, ומצלמה שמודבקת לשמשה נמצאת בדיוק בנקודה החמה ביותר.
מה שקורה בפועל: סוללות ליתיום פנימיות מתנפחות ומתקלקלות בחום, ולעיתים גם מהוות סיכון בטיחותי. זו הסיבה שיצרנים רציניים עברו לקבלים במקום סוללות במצלמות רכב.
מה לחפש במפרט: מצלמה עם קבל, capacitor, ולא עם סוללת ליתיום. היא עמידה משמעותית יותר לחום ולקור, ולכן היא הבחירה הנכונה לישראל, גם אם היא עולה מעט יותר.
מיקום ההתקנה: מאחורי המראה הפנימית, במקום המוצל ביותר בשמשה. גם מפני חום וגם כדי לא להסתיר שדה ראייה של הנהג.
וכרטיס הזיכרון: גם הוא נשחק מכתיבה רציפה בחום. כרטיס בדירוג High Endurance הוא חובה במצלמת רכב, לא המלצה, ורצוי לפרמט אותו כל כמה חודשים.
מצלמות 360 ומצלמות אחוריות
מערכת שתי מצלמות, קדימה ואחורה, היא ההגדרה הנפוצה ביותר ולרוב הנכונה. רוב אירועי החניה קורים מאחור, ורוב אירועי הנסיעה קורים מלפנים.
מצלמת 360 ברכב מכסה את כל היקף הרכב בעדשה אחת או בכמה עדשות משולבות. היתרון הוא כיסוי מלא של שריטות בצדדים, שהן בדיוק מה שקורה בחניון. החיסרון הוא שהרזולוציה מתחלקת על שטח עצום, ולכן קריאת לוחית רישוי של רכב אחר לרוב לא תעבוד.
מצלמה פנימית לתא הנוסעים רלוונטית בעיקר לנהגי מוניות, לשירותי הסעות ולרכבי חברה. שם היא גם מעלה שאלת פרטיות מול נוסעים.
מה שכדאי לזכור בבחירה: אם המטרה היא לתפוס מי פגע ברכב בחניה, מה שקובע הוא לא מספר המצלמות אלא איכות התמונה בלילה בתאורת חניון חלשה. מצלמה קדמית טובה עם חיישן איכותי תיתן יותר משלוש מצלמות בינוניות.
מה מותר לצלם ברכב
צילום הכביש והסביבה מהרכב הוא צילום ברשות הרבים ומקובל לחלוטין. תיעוד תאונה ממצלמת רכב הוא ראיה נפוצה ושימושית.
צילום נוסעים בתא הרכב הוא סיפור אחר. אם אתם נוהגים לבד או עם המשפחה, אין בעיה. אם מדובר במונית, בהסעה או ברכב חברה, הנוסעים והעובדים צריכים לדעת, ורצוי שילוט קטן ברכב.
הקלטת קול ברכב כפופה לאותם כללים מחמירים כמו בכל מקום אחר. הקלטת שיחה שאינכם צד לה אסורה לפי חוק האזנת סתר. ברכב פרטי שבו אתם נוכחים זה פחות רלוונטי, ברכב חברה שמוסע על ידי אחר זה כן.
מיקום המצלמה מבחינת בטיחות: התקנה שמסתירה את שדה הראייה של הנהג היא בעיה, וכדאי למקם מאחורי המראה.
ולעניין ביטוח: תיעוד ממצלמת רכב מתקבל לרוב על ידי חברות הביטוח כראיה בתביעות, ובמקרים לא מעטים הוא מה שקובע מי אשם. זו לבדה הצדקה מספקת למצלמה קדמית ברוב הרכבים.
איך מתקינים, ומה זה עולה
התקנה עצמית בשקע מצית. חינם, לוקחת דקה, ולא נותנת מצב חניה. מתאימה רק לתיעוד נסיעה. החיסרון הנוסף הוא כבל שמשתלשל על הדשבורד.
התקנה עצמית עם החבאת כבל. אותו חיבור, אבל הכבל מוחבא מתחת לגומיות הגג ולאורך עמוד השמשה. עבודה של חצי שעה עם כלי פלסטיק פשוט, ותוצאה נקייה.
חיווט קבוע מקצועי. חיבור לקופסת הנתיכים דרך ערכת hardwire עם בקר מתח. זו הדרך היחידה לקבל מצב חניה אמיתי. עולה בדרך כלל 250 עד 500 שקלים עבודה, ומבוצעת אצל מתקין מערכות שמע לרכב או חשמלאי רכב.
סוללה ייעודית. 800 עד 2,000 שקלים ליחידה, פלוס התקנה. לא נוגעת במצבר, נותנת שעות רבות של חניה, ומתאימה למי שמחנה ברחוב באופן קבוע.
כמה עולה המצלמה עצמה: דגם קדמי סביר עם קבל מתחיל סביב 400 שקלים, מערכת קדמית ואחורית סביב 700 עד 1,200, ודגמים עם 4G שמאפשרים התראה לנייד בזמן אמת יקרים יותר ודורשים גם חבילת גלישה.
ומה שכדאי לתקצב מראש: כרטיס High Endurance של 128 ג'יגה, כמאה שקלים, שהוא חובה ולא תוספת.
מה עושים כשקורה משהו
מצלמה שמקליטה ולא יודעים לשלוף ממנה היא מצלמה שלא עזרה. הנה הסדר הנכון.
נעלו את הקובץ מיד. כמעט כל מצלמת רכב מקליטה בלולאה ודורסת את הישן. יש כפתור נעילה שמסמן קטע כמוגן מדריסה, ובחלק מהדגמים חיישן הזעזוע עושה את זה אוטומטית. אם לא נעלתם ולא שמתם לב, הקטע יידרס תוך ימים.
הוציאו את הכרטיס אם האירוע משמעותי. להמשיך להשתמש במצלמה זה להמשיך לדרוס. בתאונה רצינית, החליפו כרטיס והשאירו את הישן בצד.
העתיקו את הקובץ המקורי, בלי לערוך. קובץ שנחתך או הומר מאבד חלק ממטא הנתונים, וזה בדיוק מה שמוכיח מתי הוא צולם. שמרו עותק גולמי ורק אז עשו עותק ערוך אם צריך.
בדקו את השעה במצלמה. מצלמה עם שעון שלא מסונכרן מייצרת תיעוד שקשה לקשור לאירוע. שווה לוודא את זה מראש ולא אחרי.
מול חברת הביטוח: תיעוד ממצלמת רכב מתקבל לרוב כראיה בתביעות, ובמקרים לא מעטים הוא מה שקובע מי אשם. שלחו אותו מוקדם ולא אחרי שהתיק כבר התנהל.
ואם מדובר בפגיעה בחניה ובריחה: לוחית רישוי היא מה שקובע. אם המצלמה שלכם לא קלטה אותה, שווה לבדוק אם יש מצלמה של עסק סמוך שכן, ולבקש אותה מוקדם ככל האפשר, כי גם שם ההקלטות נדרסות.